סיגל אוגר, אמא של יונתן, שהשתתף בקייטנה


שוב הגיע הקיץ, שוב מתחילים להגיע פליירים על קיטנות, קיטנת גלישה, קיטנת מחשבים, קיטנת, ספורט, קיטנת קרקס וקיטנה... וקיטנה.. וקיטנה... וכל פלייר יותר צבעוני ומזמין ומפתה מהשני...
ושוב מתחילות השאלות בקבוצה הוואסטפ - מי בא לקיטנת טבע? מי בא לקיטנת אנגלית? 
התלבטות, מה עושים? נרשמנו לקיטנה של בי"ס. איזה כיף נגמרו ההתלבטויות.
ואז במקרה הגעתי להרצאה של דר' אייל דורון ופתאום - התרגשות, עניין, יצירתיות, תובנה, מחשבה, תוכן, שינוי
אופס שוב התלבטות!
התחלתי לחקור, התלבטתי, חששתי, לא הכרתי  ואז החלטתי -  אני רוצה קיטנה אחרת. לא עוד מדריכים צעירים ולא מנוסים, לא עוד אטרקציות חסרות עניין וטעם, לא עוד הבטחות ש"כוכב" כזה או אחר מהחממה (נגיד) יגיע.
נרשמנו לסייסיי!
במשפט אחד: לא היה בוקר אחד שהייתי צריכה לשכנע את יונתן ללכת לקיטנה.
הברק בעיניים כשאספתי אותו כל יום, החוויות המדהימות ששמעתי, העושר של הרעיונות והתכנים, המדריכים האיכותיים, הבוגרים, הרציניים והמשקיעים ... וואו! לא רצינו שזה יגמר...
אין ספק שאנחנו נגיע גם בשנה הבאה!
ואם אפשר תעשו גם קיטנה להורים